אחרי הנפילה השלישית בתוך חודשיים הפסקתי לסמוך על הברכיים שלי – ואז אשתי מצאה את שגרת ה”ג’ל בועות” המוזרה הזאת

Advertorial

אחרי הנפילה השלישית בתוך חודשיים הפסקתי לסמוך על הברכיים שלי – ואז אשתי מצאה את שגרת ה"ג'ל בועות" המוזרה הזאת

אני יושב על הספסל במגרש הבייסבול של הנכד שלי, שומע את שאר הסבים והסבתות מתכננים ככה בקלילות טיולי הליכה לסופ”ש, דיג, טיולים… ואני מחייך, מהנהן, עושה את עצמי בעניינים.

אבל בפנים אני בכלל לא שם. אני חוזר באחת ל-Thanksgiving האחרון – לרגע שבו רות מצאה אותי מרוח בתחתית המדרגות.

27 בנובמבר 2025. 6:43 בבוקר.

הצעקה שלה פילחה את כל הבית:

“יוסי! אלוהים ישמור! יוסי!!”

ניסיתי לענות. באמת שניסיתי. אבל הכול הצטמצם לדבר אחד: האש הלבנה הזאת, השחיקה המטורפת בברכיים.

היא כרעה לידי, הקול שלה נשבר:

“קמת לשירותים, ופתאום שמעתי בום. ראיתי אותך שוכב על הרצפה!”

הידיים שלה רעדו כל כך שהיא לא הצליחה אפילו לפתוח את הטלפון כמו שצריך.

האור של המסך האיר לה את הפנים הרטובות מדמעות כשהיא סוף סוף הצליחה לפתוח אותו – האצבע שלה מרחפת מעל כפתור החירום.

“להתקשר? יוסי, לקרוא לאמבולנס? תדבר איתי, בבקשה—”

הצלחתי רק לנענע קצת את הראש וניסיתי להתיישב.

כל הגוף מחה.‏

“אני… אני בסדר… רק… הברכיים… הן ננעלו…”

אבל שנינו ידענו שזה לא “בסדר”. זו כבר הייתה הפעם השלישית בתוך חודשיים שהגוף שלי מחליט בשבילי. והפעם, בדרך למטה, נתפסתי במעקה חזק כל כך שהשארתי עליו סימן שהיה צריך לנקות אחר כך.

ככה זה נראה כשאי־נוחות כרונית במפרקים לאט־לאט מארגנת לך מחדש את החיים, חלק אחרי חלק – בהתחלה בשקט, ואז בבת אחת. כשכל בוקר נפתח במשא ומתן בין הגוף שלך לבין הרצון שלך לזוז…

…ובאיזשהו שלב אתה מפסיק להניח שאתה זה שתנצח במשא ומתן הזה.

הבוקר הזה טלטל אותי סופית

לי ולרות הייתה חיים טובים. 32 שנות נישואים. שלושה ילדים, ארבעה נכדים. נגרייה קטנה שבניתי לעצמי במוסך במשך שנים – הגאווה שלי, המקום לברוח אליו, הפינה השקטה שלי.

ואז התחיל ה”חריקה”.

זה התחיל בברכיים – כאב עמוק, שחוק, כזה שכל צעד הופך לתכנון מדויק. אחר כך שמתי לב לזה גם בידיים, במפרקי הירך, בכתפיים. היו בקרים שלקח לי 45 דקות רק לצאת מהמיטה… לא כי הייתי “עצלן”, אלא כי הגוף פשוט לא שיתף פעולה.

הפסקתי לרדת לנגרייה. הפסקתי לשחק תופסת עם הנכדים. הפסקתי לצאת עם רות להליכות בערב – לא כי לא רציתי… אלא כי הפסקתי לסמוך על הברכיים שלי שיחזיקו מעמד.

בסוף מצאתי את עצמי גולה לכורסה – יושב ורואה איך רות עושה יותר ויותר, ואני רק יושב שם ומעמיד פנים שאני לא הולך ונעלם. ב-32 שנות נישואים, אף פעם לא הרגשתי כל כך חסר תועלת.

האזהרה של הרופא טרפה את הקלפים

“יש לך אוסטיאוארתריטיס מתקדמת”, המומחה אמר. “הסחוס במפרקים נשחק כבר שנים. הדלקת כבר כרונית.”

הוא הסביר את זה בפשטות: השכבה שמגינה בין העצמות נשחקת, נוצרים חיכוך, נפיחות וכאב שלא מרפה, שהולך ומחמיר מחודש לחודש.

לא פלא שכל תזוזה קטנה גרמה לי להתעוות מכאב.

סימני האזהרה שהתעלמתי מהם

המומחה הסביר שאי־נוחות כרונית במפרקים עושה הרבה יותר מ”רק” לכאוב. הגוף מתמודד עם גירוי יומיומי שאתה בכלל לא רואה – ובשקט־בשקט, עם הזמן, הוא מתחיל להחליט בשבילך מה אתה עושה ומה אתה כבר לא עושה.

אצלי, זה התחיל עם הנוקשות של הבוקר – זו שמאלצת אותך לתכנן את כל השעה הראשונה של היום סביב איך אתה קם. לא הצלחתי לסגור אגרוף. לא הצלחתי לכופף את הברכיים כמו שצריך. אחר כך הגיעו ה”התקפות” המפתיעות – מושיט יד לספל קפה, יורד ממדרכה, מנסה להרים את הנכדה… ובבת אחת אני בולע את הגניחה, עושה הצגה של “הכול טוב” כדי לא להלחיץ אותה.

החלק הכי מפחיד? הביטחון שלי בהליכה הלך ונשחק. ועם זה הגיע הדכדוך השקט שאף אחד לא מדבר עליו – ההרגשה שהעולם שלך מצטמצם, בזמן שלכולם מסביב החיים ממשיכים כרגיל. אי־נוחות כרונית במפרקים לא רק הורסת לך אחר צהריים פה ושם… היא מכרסמת בשגרה, בביטחון, אפילו באופי שלך.

המומחה גם הסביר שרוב הפתרונות שעובדים על פני השטח מטפלים בעיקר במה שמרגישים בשכבה העליונה. יש להם מקום – אבל הם בדרך כלל לא הופכים להרגל הקבוע שהיום שלך באמת חסר לו.

“זה לא אשמתך”, הוא אמר לי. “אנשים כל הזמן רודפים אחרי משהו חזק יותר. מה שבדרך כלל עוזר באמת זה משהו עדין, שתהיה מוכן לעשות כל יום, על אותו מפרק שמנהל לך את החיים.”

“עקביות”, הוא הוסיף, “מנצחת עצימות. כל פעם מחדש.”

כל מה שניסיתי – ולי זה פשוט לא הספיק

קודם הגיעו הכדורים – קודם מדף התרופות בסופר, אחר כך מרשמים חזקים יותר. הם הורידו קצת את העוקץ, והעוקץ חזר ברגע שהם הפסיקו להשפיע. בינתיים הקיבה שלי התחילה למחות, ועלוני האזהרה הקטנים התחילו לשבת לי בראש. זה לא משהו שרציתי לבנות עליו את שארית החיים שלי.

אחר כך הגיעו המשחות המעקצצות. תחושת קור או חום חזקה על העור שנעלמת יחד עם הריח. יש להן מקום, והרבה אנשים אוהבים אותן – אבל למה שאני התמודדתי איתו, התחושה על העור פשוט לא הגיעה לעומק. ואז ניחשתם נכון מה ניסיתי…

זריקות קורטיזון. הקלה אמיתית – לזמן מה. כשההשפעה נעלמה, חזרתי לנקודת ההתחלה. באותו חודש ניסיתי גם פיזיותרפיה. זה באמת עזר, ואני לא אעודד אף אחד לוותר על זה – אבל ב-₪275 לפגישה, שלוש פעמים בשבוע, זה רוקן לנו את החסכונות יותר מהר משהחזיר לי את הביטחון. והמייצב ברך? הוא נתן תחושת תמיכה… וגם גרם לי להרגיש מבוגר בעשר שנים.

אם אני מסכם בכנות: שום דבר מזה לא היה מיותר. לכל דבר היה תפקיד, והוא עשה אותו במידה מסוימת. אבל אף אחד מהם לא הפך לאותו צעד קטן אחד שאני באמת עושה כל יום, במו הידיים, על אותה ברך שמחליטה לי איך ייראה הבוקר. ואז רות…

השגרה הפשוטה שרות גילתה

בדיוק אז רות מצאה באינטרנט את Kinzeno. בהתחלה גלגלתי עיניים – עוד ג’ל? את ההבטחה הזאת כבר שמעתי.

אבל רות לא מצאה רק מוצר. היא מצאה דפוס. בתגובות לדיון על כאבי ברכיים, אחד אחרי השני אנשים כתבו אותו דבר: זה לא עוד קרם של “למרוח ולשכוח”. זו שגרת עיסוי של שתי דקות, בוקר וערב – ג’ל כחול מוזר, מלא מיקרו-בועות קטנות שנמסות כשמעסים אותן, והג’ל נספג במקום להישאר שכבה שמנונית על העור.

ואחרי מה שקרה על המדרגות, כבר לא חיפשתי “נחמד שיהיה”. חיפשתי משהו שאוכל להרגיש ביום־יום – ולא פחות חשוב, משהו מספיק פשוט כדי שאצליח באמת להתמיד בו.

הערב הראשון הרגיש אחרת

כשהחבילה הגיעה, הופתעתי מהמרקם הנקי ולא שומני. בניגוד לקרמים הדביקים והריחניים מדי שניסיתי בעבר, Kinzeno היה עם ריח עדין ונעים ונספג מהר. בלי לכלוך. בלי סימנים על המכנסיים.

אבל המבחן האמיתי עוד היה לפני – כי בשלב הזה לא עניין אותי “נעים”. עניין אותי אם אצליח לעבור יום רגיל בלי לנהל משא ומתן עם הברכיים שלי על כל תזוזה.

רות התעקשה לעשות את המריחה הראשונה בעצמה – כנראה כדי שלא אקצר פינות. שתי דקות של תנועות סיבוביות איטיות מסביב לפיקת הברך ולאורך צידי המפרק. תוך כמה דקות התפשטה תחושת קירור עדינה – לא הצריבה החזקה שזכרתי מהשפופרות של בית המרקחת, אלא משהו רגוע, בשליטה… כאילו תחושת ההקלה חודרת פנימה במקום לרחף רק על העור.

בפעם הראשונה מזה חודשים קמתי מהכיסא בלי להיאחז בידיות.

למחרת בבוקר רות פשוט בהתה בי. “קמת מהמיטה בלי כל הנהימות האלה”, היא אמרה, עם עיניים פעורות. “לא עשית את זה כבר יותר משנה.”

אני אגיד לכם את זה ישר – כמו שהייתי רוצה שיגידו לי: הערב הראשון לא היה נס, ואני לא מתכוון להעמיד פנים. אבל הברך הייתה “שקטה” יותר משהייתה כבר שבועות, ונרדמתי כשאני חושב על הבוקר הבא במקום להתכווץ ממנו. זה הספיק כדי להמשיך. ואז… התחילו לקרות דברים שלא ציפיתי להם.

המסע שלי עם Kinzeno – 30 ימים

אחרי יום אחד

התעוררתי מרגיש יותר “משוחרר” – לא חדש מהניילונים, אבל בהחלט פחות תקוע. פחות חריקה כשכופפתי את הברכיים, והידיים הצליחו להיסגר לאגרוף בלי ה”קליק” החד הזה. רות הסתכלה עליי כאילו היא מפחדת לפתוח פה לשטן.

הלכתי למטבח והכנתי לעצמי קפה בפעם הראשונה מזה חודשים. בלי דרמה – פשוט הקלה שקטה, כמעט מחשידה. גם עם כל הספקנות שלי, לא יכולתי להתעלם ממה שהרגשתי. בערב עשיתי שוב את שתי הדקות. רות בדקה שלא דילגתי.

אחרי שבוע

שם זה כבר התחיל להרגיש אמיתי ביומיום. ההתקפים הקשים שהיו תופסים אותי באמצע היום? הרבה פחות, וכשכבר הגיעו – הרבה יותר נסבלים. הפסקתי להיכנס לכל חדר עם מחשבה איפה הכיסא הקרוב, והפסקתי להדק כל צעד מתוך פחד.

אפילו הלכתי לתיבת הדואר וחזרתי בלי לעצור – ורק באמצע הדרך קלטתי שלא תכננתי את המסלול לפי איפה אפשר לשבת. דבר קטן. לא הרגיש קטן בכלל. האחיזה בידיים הרגישה יציבה יותר. הצלחתי לפתוח צנצנות בלי לקרוא לרות… והעצמאות הקטנה הזאת הרגישה הרבה יותר גדולה ממה שאפשר להסביר במילים.

אחרי שבועיים

רות ואני יצאנו להליכה הראשונה שלנו בערב אחרי יותר משנה. לא “עד סוף החניה וחזרה”. הליכה אמיתית. סתם לצעוד ביחד, יד ביד, בלי שאני מתעוות מכאב כל כמה דקות או מחפש ספסל – מדהים כמה חופש בתנועה יכול לעשות לנישואים. ולמצב הרוח.

הנכדים לא הפסיקו להעיר ש”סבא כבר לא תקוע בכיסא”. זה פגע לי ישר בלב… כי הבנתי שהם ראו אותי הולך ונעלם לשוליים של החיים שלהם.

אחד השכנים אפילו שאל אם עשיתי ניתוח. האמת הייתה הרבה יותר פשוטה: התמדתי בשגרת עיסוי של שתי דקות, בוקר וערב – והתחלתי סוף סוף לשים לב לקצב שבו אני זז.

אחרי 30 יום

אני “מתוקן”? לא – והבטחתי לרות שלא אמכור לאף אחד אשליות. עדיין יש בקרים זהירים, במיוחד אחרי נסיעות ארוכות, ואני עדיין לא מוותר על הביקורות הקבועות אצל הרופא.

אבל השינוי שבאמת משנה: הפסקתי לסרוק כל חדר לפי איפה הכיסא הקרוב לפני שאני נכנס. החריקה שניהלה לי את היום הרבה יותר שקטה. הנוקשות של הבוקר שכלאה אותי במיטה הרבה יותר ניתנת לניהול – ויש בקרים שהיא כמעט לא שווה אזכור.

גם התחלתי להסתכל על התמונה הגדולה – איך אני זז, איך אני ישן, ואיך אני נוכח בשביל האנשים שלי, יום אחרי יום. וזה אפילו לא החלק הכי טוב.

חזרתי לנגרייה שלי.

שיחקתי תופסת עם הנכד בשבת שעברה שעה שלמה.

כשאתם קוראים את זה, רות ואני מתכננים את טיול ההליכה הראשון שלנו מזה שלוש שנים. Kinzeno לא נתן לי גוף חדש. הוא החזיר לי משהו שכבר ויתרתי עליו בשקט: את היכולת לסמוך שוב על שתי הרגליים שלי.

למה Kinzeno דווקא כן הסתדר לי בראש

אני לא מדען – ואחרי שנה של אכזבות, לא האמנתי לאף מילה של אף אחד. אני לא מאשים אף אחד על סקפטיות; אני הייתי הכי סקפטי בחדר.

אז עשיתי מה שרות עושה: קראתי. קראתי את התווית, קראתי איך אמורים להשתמש בו, וקראתי מה אנשים בגיל שלי באמת מספרים.

ומה שחזר שוב ושוב לא היה רכיב קסם אחד. זו הייתה הצורה שבה בנו את השגרה עצמה. הנה הגרסה הפשוטה של מה שהבנתי:

להבין לעומק את שיטת ה"בועות"

בניגוד לקרמים שמורחים ועוברים הלאה, Kinzeno בנוי סביב מערכת נוחות מיקרו־בועות בשלושה שלבים, שעובדת בהדרגה בזמן העיסוי:

Phase 1: Soothe — קירור שמרגיע

ככל שמעסים, המיקרו־בועות מתפזרות על העור ויוצרות תחושת קירור נקייה ונעימה. אצלי זה מתייצב בתוך כמה דקות מתחילת העיסוי. הדקות שפעם הייתי מתכווץ לקראתן – הפכו לשתי דקות שאני ממש מחכה להן.

Phase 2: Ease — העיסוי הוא מה שמפעיל

ופה מגיע ההבדל הגדול מכל מה שמעלה אבק במגירה שלי: הבועות מתוכננות להימס דווקא תחת לחץ. הג׳ל לא “עובד” כשהוא רק יושב על העור — הוא נספג תוך כדי העיסוי, ומביא איתו רכיבים כמו מגנזיום ו‑MSM, מרכיבים ותיקים בפורמולות עיסוי מקומיות לברכיים, ירכיים וכפות ידיים שעובדות קשה.

מה שזה אומר בפועל הוא שהשתי דקות האלה הן לא מטלה שצריך “לסבול” בשביל המוצר. השתי דקות הן המוצר. בגלל זה זה מרגיש כמו עיסוי אמיתי ולא כמו מריחה חפוזה — ובגלל זה מי שרק מטפטף קצת כמו קרם גוף ומתייאש אחרי יומיים, מפספס לגמרי את הרעיון. (דני מספר על זה עוד רגע.)

Phase 3: Support — צמחים שנשארים חלק מהשגרה

אחרי שהג׳ל נספג, נכנסים לפעולה רכיבים כמו ארניקה ו‑Boswellia — שניהם נבדקו גם במחקרים כג׳ל מקומי לנוחות בברך עם אוסטיאוארתריטיס; הקישורים לניסויים נמצאים בתחתית העמוד — יחד עם קומפלקס B‑vitamin שמשלים את הפורמולה. אצלי, התחושה השקטה והיציבה הזו המשיכה איתי עמוק לתוך היום.

וכדאי להגיד את זה בצורה הכי ברורה: זה לא תרופה. זה לא משנה שום דבר בצילום, וזה לא מחליף רופאים — אני עדיין הולך לשלי. זו שגרת נוחות: שתי דקות, פעמיים ביום, בדיוק על המפרק שפעם קיבל את ההחלטות במקומי.

למה זה ממש לא רק לברכיים

השגרה הזו מתאימה כמעט לכל מקום שממילא היית מעסה. ברכיים כמוני, כפות ידיים, ירכיים, כתפיים, אפילו הגב — כל אזור שמרגיש לך נוקשה בדרך כלל — כל עוד משתמשים לפי ההוראות ועל עור שלם.

אני לא אזרוק עליך אחוזים, כי מי שמדבר ביושר לא יכול להבטיח מספרים. אני כן אתן את המספר היחיד שהיה חשוב לי: שישים יום. זה אורך האחריות להחזר כספי — מספיק זמן לסיים צנצנת שלמה, בוקר וערב, ולראות מה זה עושה לימים שלך. בעיניי זה מבחן הוגן הרבה יותר מכל סטטיסטיקה.

ופה החלק שסוף סוף התחבר לי אחרי שנה של ניסוי וטעייה: כדור צריך לעבור את כל הגוף כדי אולי להגיע לברך. שגרת עיסוי מתחילה בדיוק במקום שבו אתה מרגיש את זה. פשוט… ולמי שכבר התאכזב שוב ושוב, הפשטות הזו היא בדיוק מה שעוזר להישאר עם זה לאורך זמן.

אנשים אמיתיים, תוצאות מהחיים

אחרי שסיפרתי את הסיפור שלי ברשת, התחילו להגיע אליי עוד ועוד משתמשים של Kinzeno. ומה שתפס אותי לא היה הכמות — אלא הדמיון בינינו.

אף אחד לא דיבר על ניסים. כולם תיארו את אותם ניצחונות קטנים ועקשניים שאני חוויתי… וזה ממש לא נעצר רק בברכיים.

“אני בת 67, והבקרים היו החלק הכי קשה ביום שלי. עברתי קרם אחרי קרם — תמיד אותו סיפור: ריח חזק, תחושת דביקות, ואז כלום. עם Kinzeno, כבר בשבוע הראשון שמתי לב שהבקרים מרגישים לי יותר משוחררים — פחות התחושה הזו של ‘ציר חלוד’ באצבעות. חזרתי לסרוג. לא שעות ברצף, אבל מספיק כדי להרגיש שחזר אליי חלק ממני. ואני יכולה להרים את הנכדים עם הרבה פחות התכווצות מראש.”

— רון ב.

“עם נכד שרוצה לשחק בלי סוף, אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות על הספסל. פעם הייתי מבטלת תוכניות כי הברכיים הרגישו נוקשות ולא צפויות, ושנאתי להיות הסבתא שתמיד צריכה לשבת. אני משתמשת ב‑Kinzeno בוקר וערב בערך שישה שבועות, ואני מבטלת הרבה פחות — הימים מרגישים לי יותר בשליטה. אפילו הבת שלי אמרה שאני נראית יציבה יותר בהליכה. להישאר פעילה ועצמאית זה הכול בשבילי, וזה עוזר לי להישאר בקצב.”

— קרן ס.

IMAGE (Dennis) — unchanged “I almost gave up too soon. The first time, I dabbed it on like a regular lotion and figured it was ‘another cream.’ Then my wife actually read the jar and had me massage it into the knee for the full two minutes, morning and night. That’s when I started noticing a real difference in how my evenings felt. Now it’s the first thing I reach for after yard work, and it’s earned a permanent spot by the bed.”

— דני מ.

ההצעה שעשתה לי את ה"כן" פשוט

רות שילמה מחיר מלא על הצנצנת הראשונה, ואני הייתי משלם שוב בלי לחשוב פעמיים. אבל אתה לא חייב.

תחשוב רגע כמה עולים “שנות הזהירות” האלה בשקט — המגירה עם השפופרות החצי־ריקות, התורים שקבעת, ובעיקר הרגעים שאתה מוותר עליהם. צנצנת של Kinzeno עולה חלק קטן ממה שאני כבר בזבזתי על חיפושים, וכל מה שהיא מבקשת זה שתי דקות, פעמיים ביום.

כרגע יש דרך העמוד הזה הטבת קוראים של 70% הנחה. בנוסף, אתה מקבל:

✅ משלוח מהיר

✅ אחריות החזר כספי ל‑60 יום — תשתמש בכל הצנצנת, בוקר וערב. אם היא לא מרוויחה את המקום שלה בשגרה שלך, תחזיר — אפילו ריקה — ותקבל החזר מלא. בלי טפסים מסובכים. בלי חקירות.

✅ רכיבים שנבדקו ואושרו על ידי גורם צד שלישי

דבר אחד ישר לפני שמחליטים

אני לא אגיד לך שזה “נחטף מהמדפים”, כי אני פשוט לא מדבר ככה.

במקום זה, הנה הגרסה הכנה: חיכיתי יותר מדי זמן — ולחכות היה לזה מחיר. עוד משחק שראיתי מהצד. עוד הליכה שביטלתי. עוד בוקר שפחדתי ממנו עוד לפני שקמתי מהמיטה. את אלה אי אפשר להחזיר.

אם יש סיכוי ששגרה של שתי דקות יכולה לעזור לך לסמוך שוב על הברכיים שלך, האחריות ל‑60 יום אומרת שהדבר היחיד שאתה “מסכן” זה לנסות.

אל תיתן לברכיים שלך להמשיך לקבל את ההחלטות במקומך.

המילים האחרונות של אשתי

אתמול בערב, כשיצאנו להתארגן להליכה הקבועה שלנו, רות אמרה משהו שהעלה לי דמעות בעיניים:

“הנה הגבר שהתחתנתי איתו — זה שהולך קדימה ופותח את הדלת. אני כל כך שמחה שקיבלתי את בעלי בחזרה.”

זה מה שהשגרה הקטנה הזו החזירה לנו. לא נעורים. לא איזה חלום הוליוודי… פשוט אותי — יציב יותר, מוכן יותר, חוזר לתפקיד שלי בתוך המשפחה. היכולת להיות ספונטני שוב. הביטחון להיות זה שסומכים עליו — ולא זה שכולם בשקט דואגים לו.

אל תיתן לחוסר נוחות במפרקים להמשיך לנהל את הלו”ז של המשפחה שלך.

עדכון: Kinzeno מיוצר בסדרות, ולכן הזמינות והטבת הקוראים יכולות להשתנות בין מחזור ייצור אחד לשני. אם ההטבה עדיין מופיעה כשאתה נכנס, שווה לנצל אותה — ואחריות ה‑60 יום תקפה בכל מקרה.

מקורות:
^[1] ניסוי קליני על ג׳ל Arnica montana בדלקת מפרקים ניוונית קלה עד בינונית בברך:
Springer Nature – Arnica montana gel in knee osteoarthritis

^[2] ניסוי אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו על שימוש מקומי בתמצית Frankincense/Boswellia בדלקת מפרקים ניוונית בברך:
BMC Research Notes – Topical Boswellia/frankincense trial for knee OA

IMPRINT / IMPRESSUM:
שם החברה והצורה המשפטית: UAB Mindra, חברה בערבות מוגבלת (limited liability company)
כתובת המשרד הרשום: Gynėjų g. 4-333, Vilniaus m., Vilniaus m. sav., Lithuania
מספר מע”מ (VAT ID / VAT Number): LT100015404810
מספר רישום חברה (Handelsregister ID / Company Registration Number): 306042105
מנכ”ל: Martynas Nenėnas
טלפון: +370 663 22567

כתובת להחזרה:
חברה: UAB Mindra
כתובת להחזרת מוצרים: Gynėjų g. 4-333, Vilniaus m., Vilniaus m. sav., Lithuania

זכות ביטול בתוך 14 יום לצרכני האיחוד האירופי
אם אתה צרכן שמתגורר באיחוד האירופי, בדרך כלל עומדת לך הזכות לבטל רכישה מקוונת בתוך 14 ימים קלנדריים מהיום שבו אתה, או צד שלישי שמונה על ידך, מקבל את המוצר. אינך חייב לנמק את סיבת הביטול.

כדי לממש את זכות הביטול, עליך להודיע למוכר על החלטתך לבטל את ההסכם בתוך תקופת 14 הימים. את המוצר יש להחזיר לכתובת ההחזרה המופיעה לעיל, אלא אם המוכר מספק כתובת או הוראות החזרה אחרות.

יש לשלוח את המוצרים חזרה ללא עיכוב בלתי סביר ולא יאוחר מ‑14 ימים מהיום שבו הודעת על הביטול. ייתכן שהצרכן יישא בעלות הישירה של החזרת המוצרים, אלא אם צוין אחרת על ידי המוכר.

החזרים כספיים מבוצעים בדרך כלל לאחר שהמוכר מקבל את המוצרים שהוחזרו או לאחר שהצרכן מציג הוכחה למשלוח ההחזרה, לפי המוקדם. ההחזר עשוי להתבצע באותה שיטת תשלום שבה השתמשת בעסקה המקורית, אלא אם הוסכם אחרת.

מטעמי היגיינה ובטיחות, ייתכן שזכות הביטול לא תחול על מוצרים אטומים שאינם מתאימים להחזרה מסיבות של הגנה על הבריאות או היגיינה, אם נפתחו לאחר המסירה. אין בכך כדי לפגוע בזכויותיך החוקיות במקרה של מוצר פגום, שניזוק או שסופק שלא בהתאם להזמנה.

רכיבים:

Magnesium Sulfate
Magnesium Chloride
Dimethyl Sulfone (MSM)
Arnica Montana
Boswellia Carterii (Frankincense)
Vitamin B-Complex
Vitamin E
Horse Chestnut Extract (Aescin)

הצהרת בריאות:
מוצר זה הוא ג׳ל עיסוי לשימוש חיצוני בלבד, המיועד למבוגרים, ואינו מיועד לשימוש על ידי ילדים או מי שטרם מלאו לו 18. הוא אינו מהווה תחליף לתרופות, מכשירים רפואיים, פיזיותרפיה או טיפולים שנרשמו על ידי רופא או איש מקצוע מוסמך בתחום הבריאות. אם אתה סובל מכאב ברכיים ממושך, נפיחות, חוסר יציבות, כאב בעקבות פציעה, קושי בהליכה, מצב רפואי קיים, אם את בהריון או מניקה, או אם אתה משתמש בתרופות — יש להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לפני השימוש. לשוק ה‑U.S.: ההצהרות באתר זה לא נבדקו על ידי ה‑U.S. Food and Drug Administration. מוצר זה אינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.

הצהרת מוצר:
החוויה האישית עשויה להשתנות מאדם לאדם. מוצר זה אינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה או מצב בריאותי. כל התייחסות לנוחות מתייחסת לתמיכה זמנית במהלך שגרת עיסוי מקומית, ואין לראות בה טענה רפואית.

הצהרת שימוש:
לשימוש חיצוני בלבד. אין למרוח על עור פצוע, מגורה או פגום. יש להימנע ממגע עם העיניים והריריות. יש לשטוף ידיים לאחר השימוש. יש להפסיק שימוש אם מופיעים גירוי, אדמומיות, גרד, תחושת צריבה או כל תגובה לא רצויה אחרת.

הצהרת פרסום:
אתר זה הוא מודעה פרסומית ואינו מהווה פרסום חדשותי, כתב עת רפואי או סקירה קלינית עצמאית. כל סיפור אישי, עדות או צילום משמשים לצורכי פרסום והמחשה בלבד. התוצאות המתוארות אינן מבטיחות תוצאה טיפוסית, וחוויית השימוש האישית עשויה להשתנות.

הצהרת שיווק:
לתשומת ליבך: למפעיל אתר זה עשוי להיות קשר כספי עם המוצרים והשירותים המפורסמים בו. המפעיל עשוי לקבל תגמול כאשר נוצר ליד, הקלקה או רכישה העומדים בתנאים שנקבעו.